יום שני, 16 באפריל 2007

רופא,פוסט ראשון

ע"פ הסימפטומים הנ"ל בנך סובל ממחלת ההמופיליה התורשתית (הנובעת מלקות בגן האחראי לייצור אחד ממרכיבי הקרישה בדם).
אמנם בתור אם את בריאה אך הינך נשאית של המחלה. כיוון שלזכרים יש כרומוזום X אחד המועבר מהאם - הינך נשאית של המחלה.





בחולי המופיליה, דימומים יכולים להתרחש בכל מקום בגוף. לפעמים ניתן לראות את הדימום ולפעמים לא.
דימום יכול להתפרץ בעקבות פציעה או ניתוח. כמו כן דימום יכול להתרחש באופן ספונטני ללא סיבה ברורה.
נדיר לראות דימומים אצל תינוקות חולי המופיליה, אבל הם יכולים לדמם זמן רב, לאחר ברית מילה.
כאשר התינוקות מתחילים ללכת, הם נחבלים בקלות. הם מדממים זמן רב יותר מהרגיל לאחר פציעה, במיוחד בפה ובלשון.
המופיליה מטופלת בהזרקת גורם הקרישה החסר לוריד. גורם הקרישה לא יכול להינתן דרך הפה.
גורם קרישה נמצא במגוון מוצרי טיפול , כמו: קריופרצפיטאט, ותרכיז פקטור. יש תמיד לקחת בחשבון תופעות לוואי לפני התחלת הטיפול.
חולים עם המופיליה A קלה (או מצב אחר הנקרא מחלת וון ווילבראנד) מטופלים בתרופה בשם דסמופרסין או DDAVP .היא ניתנת בזריקה לווריד, זריקה מתחת לעור, או תרסיס לאף.



יש לטפל בדימומים במהירות על מנת להחלים מהר ככל האפשר ולמנוע נזק. כשדימום מטופל באיחור, לוקח לדימום זמן רב יותר להירפא, ויש צורך בכמות גדולה יותר של הזרקת גורמי קרישה.
גם במקרה של ספק, יש לטפל. אין לחכות. וכמאמר המשורר: במקרה של ספק- הזרק!

אין תגובות: